שמעיה בכר
נולד בימבול בבולגריה ועבר בשנות העשרים, כהוא בעל משפחה ואב לשלושה ילדים, לעיר פלובדיב שבבולגריה.
שמעיה בכר היה הבן הבכור במשפחת פועלים בת שמונה ילדים. למרות קשיי פרנסה, זכה וקיבל את השכלתו התיכונית המלאה, אשר באותם הימים לא כל אחד זכה לה.
התחיל לעבוד כמנהל חשבונות בביח"ר לעורות, ובעבודתו זו התמיד על עליתו ארצה ב- 1948.
היה איש עבודה חרוץ, מסור למשפחתו ואהוב על הבריות. ציוני מסור משחר נעוריו ואת ילדיו חינך לאהבת עמם ומולדתם. ילדיו אסתר בכר תורן ושבתאי בכר, הם ממיסדי הקיבוץ ובעקבותיהם הגיע לרמת השופט.
מיום עלותו ארצה שהה בקיבוץ, הסתגל מהר לעבודה, וקשר קשרים חברתיים עם כל הבאים עמו במגע. כולם חיבבוהו והעריכוהו מאד.
תחביבו הגדול היו הפרחים; גינתו המטופחת ביד אמונה עוררה התפעלות והערצת כל רואיה;
עד אשר נגדע האילן השורשי - והוא נפטר בשיבה טובה.