עמנואל פישמן 

נולד בביאליסטוק בפולין בשנת 1914. הוא היה העולה הראשון של הקיבוץ (1932). בזמן שחיכה להצטרפות גרעין העלייה הראשון החליט ללמוד בבית הספר החקלאי "מקווה ישראל", עד אשר הצטרף לקיבוץ ברחובות בשלבים הראשונים של הקיבוץ.

קראו לו בקיבוץ מונקה ודמותו חרותה בזכרונם של חבריו כאיש תבונת הכפיים המובהק.

שכן לא היה אומנות בה לא שלח את ידו ובה לא הצליח: מסגר, בנאי, חשמלאי; ובתור שכזה הגדיל לעשות, עת שהקימו ובנו את קיבוץ "לשחרור" ברחובות. בכל אשר פנית מצאת את פרי עמל כפיו.

בשנת 1939 נולד בכורו איתן לו ולריזל אוז'יסקי, איתן היה מראשוני ילדי הקיבוץ.

מונקה היה ער לכל המעשה בסביבתו הקרובה, בציבור הפועלים, בארץ ובעולם. מרבה בקריאה, מפתח את ידיעותיו, פעיל באיגוד המקצועי של מועצת פועלי רחובות, מעורה בציבור הפועלים, וחביב על הבריות.

בחייו הפרטיים הוא נפרד מריזל ונישא שנית. 

מונקה נפטר ממחלת השחפת. בימי סבלו הקשים נשלח מהקיבוץ לריפוי בשוויץ ולאחר ניתוח נפטר. הובא לקבורות ברמת השופט.