שרה לוינסון 

שרה לווינסון נולדה בליטא בשנת 1889. תקופת ילדותה ובגרותה עברו עליה בעיירה קטנה. בצעירותה השתייכה למפלגה הסוציאליסטית; על תקופה זו היתה מרבה לספר בגאווה, כשהיא מדגישה את השביתה הגדולה להעמדת יום עבודה של הפועלים על 8 שעות במקום 12.

ביתה בליטא היה פתוח לכל חברי השוה"צ במקום וכן ליתר חברי ההסתדרות הציונית.

בפרוץ מלחמת העולם השנייה, היא מחפשת דרכי הצלה לה ולמשפחתה. ואכן כמעט כולם הצליחו לברוח לרוסיה ולהינצל, פרט לבן שנשאר בליטא ונהרג בשרתו ביחידה לוחמת.

בתום המלחמה היא חוזרת לליטא לווילנה - ושם נפטרו בעלה ובתה הצעירה.

היא עולה ארצה בשנת 1956 ומגיעה לקיבוץ. וכאן בקרב משפחתה הענפה, מוקפת אהבה והערצת כולם זכתה לשנות שלווה ומנוחת-נפש מתלאותיה הרבות בחיים. אלה הטביעו חותמם על ליבה הרגיש, שנחלש והלך, עד אשר הלכה לעולמה.

שרה היא אמם של דבורלה (נוסבאום)הדר ושל מינה דוקשיצקי וכן דודה של ירוחם (פרברקוביץ') המאירי, חברי הקיבוץ.