ריקה רומנו
ריקה רומנו נולדה בעיר שומן שבבולגריה.
ביתה היה בית חם וספוג אהבה לארץ. היא הפכה אותו למקום של חברי השומר הצעיר ושל המטיילים חברי התנועה, אשר ידעו כי בביתה ימצאו קורת גג.
בשנת 1921 עמדה להגשים את חלום חייה ולעלות עם משפחתה ארצה, אך בגלל תהפוכות הגורל לא נסתייע הדבר. לאחר מות בעלה הייתה מטופלת בשלושה ילדים, אולם העמיסה על עצמה עבודה קשה ומפרכת, כדי להעניק לילדיה חינוך והשכלה.
את חלום עליתה ארצה הגשימה בשנת 1948 והגיעה ארצה בתקופת מלחמת השחרור. היא צעדה ברחובות חיפה כולה זוהרת אושר, למרות הקרבות שניטשו ברחובות. היא בטחה בניצחון הצדק ובהקמת מדינה עברית.
לאחר שנות עמל רבות זכתה ריקה רומנו לחיי שלווה בקיבוצנו על יד משפחתה של דבורה ומשה חזקיהו.
בחייה ידעה להעריך את האושר שנפל בגורלה. היא העריכה את הקיבוץ, באשר ראתה בו חברה מעולה והזדהתה עם דרך חייו. למרות מגבלות בריאותה עשתה ריקה רומנו מאמץ בלתי נלאה על מנת לשרת את עצמה ולהגיע לכל מקום עבודה בכוחותיה היא. במשך השנים כבדה שמיעתה, עיניה כהו וכוחותיה לא עמדו לה יותר והיא רותקה לחדרה.
מספר ימים לפני פטירתה ארזה ריקה כוח, סידרה במו ידיה את הבית, פרסה מפה סרוגה מעשה ידיה מלפני שנים רבות, החליפה בגדים ושכבה במיטתה. "הגעתי לסוף דרכי", הודיעה. למחרת אבדה הכרתה וכעבור יומיים הלכה לעולמה.